אקטואר | כהן איזונים פיננסיים | רו"ח אבי כהן | עיוותים בחוק לחלוקת חסכון פנסיוני 2014

עיוותים בחוק לחלוקת חסכון פנסיוני 2014

 

עיוותים בחלוקת הזכויות בין בני זוג לפי החוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג התשע"ד – 2014, הדורשים התייחסות מחודשת של המחוקק

במאמרי הקודם ציינתי את החשיבות הרבה של היוזמה שבחקיקת החוק לחלוקת החסכון הפנסיוני בין בני זוג התשע"ד – 2014 (להלן "החוק").

במאמר זה ברצוני להציג שני עיוותים כבדי משקל בחלוקת הזכויות בין בנה"ז, בהן אני נתקל בהקשר ל"חוק".

בהתאם לחוק יחסי ממון, חלק בן הזוג לשעבר בפנסיה שצבר החוסך, מחושב לפי יחס שנות הצבירה במהלך תק' החיים המשותפת, מתוך סה"כ שנות הצבירה של הזכות, וזאת עד למועד הקובע.

מאמרים

הערכת שווי חברות – פס"ד כב' השופט זגורי

נכסי קריירה

חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו

עיוותים בחוק לחלוקת חסכון פנסיוני 2014

לקריאת החוק עצמו לחצו כאן

המיסלקה הפנסיונית

המסלקה הפנסיונית - דוח לדוגמה


כך שלפני תחולת החוק הנ"ל, היה נקבע על ידי האקטואר שמונה על ידי בית המשפט, סה"כ סכום הגימלה החודשית שצבר החוסך עד למועד הקובע, ומזה נגזר חלקו של בן הזוג לשעבר. סכום הפנסיה החודשית חושב בהתאם לסה"כ אחוזי הפנסיה שצבר החוסך, המוכפלים בשכר הקובע, שחושב במועד הקובע.
סכום זה היה צמוד לכל תוספות היוקר וההצמדה שיקבל החוסך עד לפרישתו.
ב"חוק" נקבע כי המשכורת לצורך חישוב חלק בן הזוג לשעבר תהיה המשכורת שיקבל בסמוך לפרישת החוסך וכי יש להגיש לקרן הפנסיה נתונים בין השאר, בדבר השיעור להעברה לבן הזוג לשעבר.

כתוצאה מכך נוצרו שתי בעיות כבדות משקל כדלהלן :

סוגיה ראשונה – שיעור השיתוף בין בני הזוג :
מבירור מעמיק שערכתי עם היועמ"ש של אחד מקרנות הפנסיה הוותיקות לאחר החלת "החוק", עולה כי הקרן משתמשת בנתון המונפק לה בדוח האקטואר ("שיעור ההעברה לבן הזוג"), ואותו היא מיישמת AS IS  על סכום גימלת החוסך, אותה הוא יקבל במועד פרישתו בפועל.
משמע, בן הזוג לשעבר יהיה שותף, מלבד לכל תוספות השכר (תוספות גמול השתלמות, תוספות וותק, ותוספות נוספות) שנצברו לאחר תקופת השיתוף, גם לצבירת אחוזי הפנסיה שצובר החוסך, החל מהמועד הקובע ועד למועד שיסיים להפריש כספים לקרן הפנסיה (בד"כ עם פרישתו בפועל).

דוגמא :

  • סה"כ שנות צבירה עד למועד הקובע – 15 שנים (סה"כ צבר החוסך 30% פנסיה מהשכר הקובע, לפי 2% צבירה לשנה).
  • 15 שנים נצברו בתק' השיתוף.
  • סה"כ השכר הקובע במועד הקובע – 10,000 ₪.
  • סה"כ הגימלה שנצברה בדוגמא זו עד למועד הקובע הינה בסך של 3,000 ₪, שכולה נצברה בתק' השיתוף, כך שחלק בן הזוג לשעבר הינו 1,500 ₪.

    בהתאם לחוק הפנסיה החדש, יוגש נתון של 50% שיעור להעברה לבן הזוג לשעבר (שכן סה"כ שיעור השיתוף הינו 100%).
    נניח לצורך פשטות הדוגמא כי המשכורת הקובעת במועד הפרישה תהיה בסך של 10,000 ₪ ("עולם ללא תוספות שכר וללא אינפלציה"), והחוסך המשיך לצבור 20 שנים נוספות זכויות בקרן, כך שסה"כ נצברו בקרן 70% אחוזי פנסיה.
    במקרה זה סה"כ הגימלה החודשית תהיה בסך של 10,000*70%=7,000 ₪.
    חלקו של בן הזוג לשעבר הינו 7,000*50%=3,500 ש"ח
    יוצא כי בן הזוג יקבל סך של 2,000 ₪ מעבר לסכום שהוא אמור לקבל לפי חוק יחסי ממון, על חשבונו של החוסך, דבר שיוצר עיוות בחלוקה שקבע המחוקק בחוק יחסי ממון.
    חשוב לציין כי ההפרש יכול להיות גבוה במקרים מסויימים, וכי סכום זה אמור להשתלם עד לגיל שיבה טובה של בן הזוג לשעבר, כך שהמשמעות המצטברת הינה עשרות/מאות אלפי ₪.

    אילו ניתן היה לדעת בוודאות במועד חוות הדעת, כמה אחוזי פנסיה נוספים יצבור החוסך עד למועד הפרישה, אזי היה ביכולתו האקטואר שמונה, לבצע חישוב מדוייק של אחוז חלקו של בן הזוג לשעבר מתוך הגימלה שיקבל החוסך במועד הפרישה לגמלאות.
    בדוגמא שלעיל, אילו היתה וודאות שהחוסך יחסוך עד למועד פרישתו 70% פנסיה אזי ניתן היה לחשב את השיעור להעברה לפי החישוב הבא : 15%/70%=21.4%.
    במקרה זה חלק בן הזוג בגימלה היה בסך של 1,500 ₪ לפי החישוב :
    1,500=7,000*21.4%.
    אך מאחר שלא ידוע כמה שנים ימשיך החוסך לחסוך בקרן, הרי שבמרבית המקרים, חישוב שיעור השיתוף מתוך סה"כ הגימלה שתצטבר עד למועד הפרישה לפנסיה בפועל, נדון לכשלון.

    להלן דוגמאות למקרים בהם לא ניתן לחזות מראש את סה"כ אחוזי הפנסיה שיצטברו עד למועד הפרישה לגימלאות.
  • בפנסיית נכות חלקית, לא מופרשים סכומים חודשיים מלאים לשמירת הזכויות, כך שלא ניתן לחזות מראש מה תהיה הצבירה המלאה עד לפרישה.
  • בעת הפסקת הפרשות לפנסיה במקרים של מעבר בין עבודות, בהן החוסך לא מקפיד לשמור על ההפקדות הנדרשות לשמירת הזכויות בקרן הפנסיה.
     
    להלן דוגמא להבהרה : אם נניח שהחוסך הפסיק להפריש לפנסיה לאחר 20 שנה, אזי החוסך צבר 40% פנסיה, דהיינו 4,000 ₪ קיצבה חודשית.
    אילו חישוב האקטואר קבע כי השיעור להעברה הינו 21.4% (לפי הדוג' שלעיל) אזי יהיה חלק בן הזוג לשעבר 856 ₪ (במקום 1,500 ₪). במקרה זה נוצר עיוות לטובת החוסך.

כיצד ניתן היה למנוע את העיוות הנ"ל :
ניתן היה למנוע את העיוות הנ"ל באמצעות אחת משתי חלופות :

  1. אילו בחוק לחלוקת חסכון פנסיוני היה נדרש להציג לקרן הפנסיה נתון אחד : אחוז חלקו של בן הזוג לשעבר מתוך השכר הקובע.
    במקרה זה היה על הקרן להשתמש בנתון, שנתקבל בפסק הדין על בסיס חוות דעת האקטואר שמונה בתיק, בדבר סה"כ האחוזים של בן הזוג לשעבר מתוך סה"כ אחוזי הפנסיה שצבר החוסך, עד למועד הקובע (בדוג' שלעיל, החוסך צבר 30% פנסיה, כך שחלק בן הזוג לשעבר הינו 15% פנסיה מתוך השכר הקובע). את האחוז שנתקבל יש להכפיל בשכר הקובע שמחושב בקרן הפנסיה במועד הפרישה של החוסך.
  2. אילו הועברה הוראה לקרן הפנסיה להשתמש בנתון בדבר שיעור ההעברה שיקבל בפס"ד לפי ה"חוק", וקרן הפנסיה תבצע חישוב של הכפלת שיעור ההעברה, בסה"כ אחוזי הפנסיה שצבר החוסך עד למועד הקובע.
    חישוב זה יכולה הקרן לבצע בנקל, לפי מספר חודשי החסכון הצבורים בקרן עד למועד הקובע (לדוג' – 180 חודשי צבירה מזכים ב – 30% פנסיה מתוך השכר הקובע).
    בדוגמא זו, קרן הפנסיה היתה מכפילה את שיעור ההעברה (50%), בסה"כ אחוזי הפנסיה שנצברו עד למועד הקובע (30%), והיה מתקבל שבן הזוג זכאי ל – 15% מתוך השכר הקובע כפי שיהיה במועד הפרישה (לפי החישוב 30%*50%=15%).

למיטב דעתי המקצועית החלופה הראשונה עדיפה ואסביר מדוע.
בחלופה זו האחריות על נכונות החישובים לאיזון הזכויות הינה על האקטואר שמונה על ידי בית המשפט, ולא על קרן הפנסיה, אשר מטבע הדברים אינה גורם שמתוגמל בעד העבודה הנוספת שהוטלה עליה, ואין לה כל אחריות כלפי הצדדים וכלפי בית המשפט בגין טעויות שייעשו. מהתרשמותי הסובייקטיבית, קרנות הפנסיה אינן ששות להתערב ולהיות אחראיות לביצוע חישובים מסוג זה, דבר שעלול לגרום לטעויות. על מנת לוודאת שלא בוצעו טעויות חישוב על ידי קרן הפנסיה, ייאלצו הצדדים לפנות במועד הפרישה לגמלאות למומחה נוסף, דבר אשר יכביד עליהם כלכלית, ובמקרים מסויימים בהעדר מודעות, תיקרנה טעויות והצדדים לא ידעו על כך. ייתכן גם כי ביצוע הבדיקות יגלה טעויות שתהיינה פתח לדיון מחודש בזכויות, ופניה חוזרת לבתי המשפט, כך שייפגע עיקרון הסופיות שמכוונת אליו הפסיקה.

ציבור עורכי הדין והעוסקים בתחום המשפטי, יוצאים כיום מתוך הנחה שקרן הפנסיה תבצע את החישוב האמור לעיל בחלופה השניה, ולא היא.
להערכתי עלולות להיות בעתיד השלכות חמורות כתוצאה  מאי הבהירות הקיימת בנושא שלעיל.

מכתבי זה הועבר לשופטים על מנת שיועבר למחוקקים, ובשלב זה אני ממתין להתייחסות ולתיקון הסוגיה.

סוגיה שניה – המשכורת הקובעת כבסיס לחלוקת הזכות

לפני תחולת ה"חוק" חישב האקטואר שמונה על ידי בית המשפט את הגימלה המשותפת (בהתבסס על המשכורת הקובעת שהיתה במועד הקובע), כך שחלק בן הזוג לשעבר בגימלת החוסך, שוערך לפי כל תוספות היוקר וההצמדה שהיו למשכורת החוסך עד למועד הפרישה. דהיינו עיקרון תוספת ה"פירות" של ה"עץ" שנצמח בתקופת השיתוף. משמעות הדבר היא - שלא אוזנו תוספות בגין דרגות נוספות שנתקבלו לאחר המ.הקובע, תוספות וותק בגין השנים שלאחר המ.הקובע, גמול השתלמות וכיוצ"ב, שהם בבחינת "ענפים חדשים של העץ" .
לעומת זאת לפי ה"חוק" : המשכורת לפיה יחושב גובה הגימלה (ממנה ייגזר חלקו של בן הזוג לשעבר) הינה המשכורת הקובעת של החוסך במועד פרישתו לגימלאות. דהיינו כל התוספות שיקבל החוסך למן המועד הקובע ועד למועד פרישתו לגימלאות, תהיינה בנות איזון בין בנה"ז.
הרציו שמוצג במספר פסקי דין הוא כי התוספות שמקבל החוסך, נשענות על זכויות שנצברו בתקופת החיים המשותפת, ולכן יש בהן שיתוף, שהרי אילו לא נצברו לדוג' דרגות עד למועד הקובע, אזי לא היו מצטברות לאחר המ.הקובע דרגות גבוהות יותר, וכיוצ"ב.
טיעון זה הינו נכון במקרים מסויימים בלבד, לדוגמא זכויות לקבלת מענק יובל שהתנאי לקבלתו הינו מספר שנים נוספות שנצברו לאחר המ.הקובע, כך שהצטברו בסה"כ 25 שנות שירות. דוגמא נוספת היא : חוסך שעד למועד הקובע צבר זכויות לפיצויים בלבד ולא היה זכאי לפנסיה תקציבית, דבר שנצמח לאחר המ.הקובע, לאחר שנצטברו מספר שנים נוספות, כך שהחוסך עומד בתנאים לקבלת פנסיה תקציבית.
לעומת זאת קיימים מקרים בהם התוספות כולן נצמחו לאחר תקופת השיתוף, כך שאין כל הגיון לאזנן בין בנה"ז. לצורך כך ניתן לבחון מספר דוגמאות כדלהלן :

  1. גמול השתלמות : לאחר המ.הקובע החל החוסך ללמוד לתואר ראשון, זאת כאשר לא היה לו כל תואר במוסד להשכלה גבוהה לפני המ.הקובע. אין ספק כי גמול ההשתלמות שיקבל בגין התואר, נצמח כולו לאחר המ.הקובע כך שאין לשתף בו את בנה"ז (גמול ההשתלמות שיקבל החוסך לא נשען על שום תוספת שהיתה במועד השיתוף, אלא מהווה רכיב שכר חדש לחלוטין בתלוש השכר.
  2. תוספות וותק המתקבלות בגין כל שנה/מספר שנים, בשיעור מסויים מהמשכורת הקובעת של החוסך. יובהר כי בכל מקרה בנה"ז מתחלקים ברכיב הוותק שנצבר עד למ.הקובע. לאחר החלת ה"חוק" הם מתחלקים גם בזכויות הוותק שיצטברו לאחר המ.הקובע, דבר שצריך להיות נחלתו של החוסך בלבד.
  3. תוספות דרגות – נניח שהחוסך היה בדרגת סרן במ.הקובע, ואילו במועד פרישתו הינו בדרגת אלוף משנה. כל תוספות הדרגות נצמחו לאחר המ.הקובע, אך לפי ה"חוק" יש לאזנן בין בנה"ז.

הבעיה מתחדדת במקרים בהם היחס שבין תקופת השיתוף לבין תקופת צבירת הזכויות קטן יותר.

לפיכך מוצע על ידי כי המשכורת הקובעת לפיה יש לחשב את הגימלה המשותפת הינה המשכורת כפי שהיתה במועד הקובע ובתוספת כל תוספות היוקר וההצמדה שמשכורת החוסך היתה זכאית להן, החל מה.הקובע ועד למועד הפרישה.

לסיכום ניתן לומר כי, למרות הברכה הרבה הטמונה בחקיקתו של ה"חוק", ישנם מקרים בהם התוצאות המתקבלות באיזון המשאבים לפי הוראות ה"חוק", מנוגדות להוראות חוק יחסי הממון, כך שנוצרים עיוותים אותם נדרש המחוקק לתקן.

 


אבי כהן רו"ח
הכותב הינו מומחה הממונה על ידי בתי המשפט לענייני משפחה למתן חוות דעת אקטואריות (איזון משאבים בגירושין), לרבות הערכת נכסי קריירה, מוניטין אישי והפרשי השתכרות, הערכת שווי חברות ועסקים. וכן חוות דעת תומכות לתביעות בבתי משפט בענייני כספים וחשבונאות.

 

כפר ורדים רמת השרון ירושלים
כזיב 29 כפר ורדים נחל בשור 11 רמת השרון רח' כנפי נשרים 15, ירושלים

משרד: 077-5428090  |   נייד: 052-8428090   |   פקס: 153-4-9997486
כתובת למשלוח דואר ת.ד 1265 כפר ורדים, 25147

acohen14@zahav.net.il