אקטואר | כהן איזונים פיננסיים | רו"ח אבי כהן | הערכת שווי חברות – פס"ד כב' השופט זגורי - המשך

הערכת שווי חברות – פס"ד כב' השופט זגורי - המשך

 

פסק דין כבוד השופט זגורי -
המבוסס על חוות דעת אקטוארית של אבי כהן רואה חשבון - המשך

 

מאמרים

הערכת שווי חברות – פס"ד כב' השופט זגורי

נכסי קריירה

חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו

עיוותים בחוק לחלוקת חסכון פנסיוני 2014

לקריאת החוק עצמו לחצו כאן

המיסלקה הפנסיונית

המסלקה הפנסיונית - דוח לדוגמה

 לדף הקודם >>

 

50.        כיצד היה על המומחה להעריך את שווי החברה?

 

50.1.     עבודתו של המומחה בנסיבות המקרה שבפניי חרגה מהסקת מסקנות מדו"חות חשבונאיים והוא ביצע גם פעולה חקירתית לפחות בקביעת היסקים לעניין מידת אמינות דיווח החברה על רווחיה ו/או סבירות השתכרות הנתבע  1 ובפרט לעניין חיזוי הסיכון של החברה. בכל אלה, ראיתי לנכון ליתן אמון רב בעדות ובחוות דעת המומחה שלא נסתרו בפניי כהוא זה.

 

50.2.     שווי המניות בשיטת היוון תזרים מזומנים מורכב מסיכום שווי הפעילות התפעולית של העסק בתוספת שווי נכסים עודפים (סה"כ שווי לחלוקה). מסכום זה יש לנכות את ההתחייבויות הפיננסיות שרובצות על החברה ואו אז מתקבל שווי הון המניות (המדריך לעיל). המודל מבוסס על מספר שלבים:

           

שלב ראשון – ניתוח הסביבה העסקית של החברה (כאן על המומחה לבדוק שהוצגו נתונים כמותיים התומכים בניתוח המילולי, עליו להשוות לדו"חות הכספיים והביאורים ולראות אם נמצא מידע חריג או מהותי המופיע בדיווחים);

 שלב שני – בניית תחזית תזרימי המזומנים הצפויה מהפעילות (כאן על המומחה לבחון סעיף ההכנסות וסבירותו בהתאם למצב החברה ולפוטנציאל גידול השוק. בבדיקת סעיף ההכנסות, ראוי להתבסס על תוכנית עבודה מאושרת של החברה ככל שקיימת ולבחון סבירות הרווח הגולמי והתפעולי בתחזית התזרימים, יש לבדוק כיצד סעיפים תזרימיים קיבלו ביטוי בתחזית ללא שיש להם מקור או אינדיקציה בדו"ח רווח והפסד – השקעות ברכוש קבוע ושינויים צפויים בהון חוזר);

שלב שלישי – הערכת התשואה הנדרשת על פעילות החברה כפונקציה של רמת הסיכון של פעילותה ומבנה ההון שלה (שיעור ההיוון) – זהו השלב הרגיש ביותר מבחינת עבודת המומחה כיוון ששיעור ההיוון מושפע מתזרים מייצג, שיעור צמיחה טרמינלי ושיעור היוון. הדרך המקובלת ביותר לקביעת שיעור ההיוון הינה שימוש במודל/נוסחה המכונה  בלעז: WACC – Weighed Average Cost of Capital  - עלות ההון המשוקלל הממוצעת (המדריך בעמ' 240 ואילך). נוסחה זו מסייעת לחישוב השווי התפעולי של הפעילות המוערכת וזה נחלק בין בעלי ההון ובין בעלי החוב. לכן הנוסחה מייצגת שקלול של מחיר ההון ומחיר החוב.

            אחת השאלות הקרדינליות בהקשר זה הוא מדד הסיכון שהמומחה מייחס לחברה ביחס למדד הסיכון העסקי הכללי.

            כאשר מדובר בחברות ציבוריות, נהוג לראותן כחברות יציבות יותר מטעמים שונים שלא כאן המקום להעמיק בהם ועל כן נהוג לייחס להן שיעור היוון של 13% בממוצע.

            מחקרים שנעשו בתחום לימדו שככל שהחברה קטנה יותר, כך היא תניב בממוצע תשואה גבוהה יותר. היו מחקרים שאף הראו כי תשואה גבוהה זו אינה מוסברת על ידי מודל CAPM (מודל תמחור נכסי הון). בעקבות כך תהו אנליסטים אם יש צורך לנקוב בפרמיית סיכון נוספת עבור חברות קטנות מעבר לתוחלת התשואה שחוזה עבורן מודל ה-CAPM . נראה כי קיימת אחידות כי כאשר מדובר בחברות בעשירון התחתון מבחינת שווי השוק שלהן, יש לייחס שיעור סיכון נוסף בהתאם לגודל. את הסיכון הנוסף מביאים בחשבון באופן של הגדלת שיעור ההיוון בפרמיה של חברות קטנות (המדריך בעמ' 249).

            שלב רביעי – חישוב הערך הנוכחי של תזרימי המזומנים מפעילות ; 

            שלב חמישי – חישוב ערכם של נכסים עודפים ככל שיש ;

            שלב שישי – הערכת החוב הפיננסי של החברה ;

            שלב אחרון – הערכת שווי הון החברה.

 

51.        מדוע נתקבלה עמדת המומחה על ידי בית המשפט:

 

51.1.     אחד הקשיים של בית המשפט בקבלת חוות דעת המומחה היה נעוץ בקביעת מקדם היוון של 10% בלבד. בשל החשש מפני מניפולציה של הנתונים באמצעות קביעת שיעור/מקדם היוון,  חכך בית המשפט חכך בדעתו האם לקבל התחשיב של המומחה על יסוד מקדם היוון זה אם לאו.

 

51.2.     אלא שבנסיבות העניין שכנע המומחה את בית המשפט כי שיעור היוון זה לוקח בחשבון את הסיכון של החברה וגם את התשואה הגבוהה מאוד שביכולתה להפיק כעסק חי וזאת בשים לב לבדיקתו המעמיקה את הנתונים השונים שהיו בפניו.

 

51.3.     המומחה שיתף את בית המשפט בדרך עבודתו בכך שלקח בחשבון מספר פרמטרים שמשפיעים על הערכת שווי העסק (עמ' 15 לחוות הדעת):

 

א.         תחרות בענף ותנאי כניסה – נדרשת בחינה ועמידה בתנאי קבלת רישיון קבלן בניה רשום. הגם שיש בארץ אלפי קבלני שיפוצים לרבות כאלה העוסקים ללא רישיון קבלן רשום, הרי שכדי לעבוד עם גופים מוסדיים וגדולים ו/או עסקים גדולים נדרש מבצע העבודה להציג רשיונות ואף ערבויות טיב וערבויות ביצוע, להבטחת איכות העבודות המבוצעות. תיק עבודות שבוצעו וותק בתחום השיפוצים מהווים יתרון ומתבטאים בקשרי לקוחות ענפים יותר של העסק.

ב.         תחום השיפוצים ועבודות גמר בנייה מתאפיין בהשקעות של תשומות עבודה משמעותיות, לצד השקעות נמוכות במלאי חומרים, בציוד ומכונות. מימון החומרים נעשה בדרך כלל על ידי בעלי הרשתות/חנויות/לקוחות פרטיים והתשלום לספקי החומרים מבוצע בהקבלה לתשלום מהלקוח, או במקרים רבים לאחר שהתקבל התשלום מהלקוח עבור החומרים.

ג.          הפעילות העסקית בתחום שיפוצים ועבודות גמר בנייה מורכבת בעיקרה מעבודה בחנויות הרשתות השונות, שם נהוג להוציא חשבונית להבדיל מעבודה עם לקוחות פרטיים.

ד.         בחברה מועסקים 7 עובדים ובהם בני משפחה. כן הועסקו עובדים ארעיים אד הוק לביצוע פרוייקטים שונים. בנוסף משמש העסק כקבלן משנה לביצוע עבודות בהן לא קיימת התמות ספציפית של עובדי החברה כגון: נגרים, אלומיניום, תריסים, ויטרינות ומראות, ריצוף ועבודות נוספות.

ה.         למרות התפתחות במחזור העסקי בשנות הנישואין האחרונות החברה איננה מבצעת פרסום של הפעילות העסקית. כך שקיבולת הפעילות העסקית מתבססת בעיקר על המוניטין שרכש העסק ומעבודה טובה שביצע בהצלחה ושיווק בדרך של המלצות לקוחות "מפה לאוזן".

ו.          נעשה ניסיון להקביל תנאי התשלום של הלקוחות והספקים לתנאי התשלום לפיו משולמים תשלומים לספקים וזכאים בחברה.

 

51.4.     המומחה בחן רכישות נכסי הנדל"ן על ידי הנתבע והחברה ומצא, כי שולי הרווח של החברה בשנים שבהן נקנו נכסי הנדל"ן הינם נמוכים וקיימת אי סבירות שנכסים אלו נקנו אך ורק מתוך יתרות הרווחים המדווחות בעסק (סעיף 3.7 בעמ' 17 לחוות הדעת). הדברים הוסברו גם בעדות המומחה:

 

"הנכסים האלה הובאו בחוות דעתי לא לצורך איזונם בין בני הזוג, אלא הם הסבירו דבר מה מסוים שנאמר בסעיף 3.7. דהיינו, היו טענות של ב"כ האישה שקיימים נכסי נדלן וכן רכבים ומטלטלין, אשר ניקנו במהלך תקופת החיים המשותפת, ובסכומים גדולים. דבר שאינו מתיישב עם ההכנסות המדווחות בעסקו של הנתבע"

 

51.5.     המומחה בחן צמיחה בהכנסות החברה בין השנים 2006-2012 ומצא שיעור צמיחה ממוצע של 19.82% (!) לשנה עד 2011 ואילו בשנת 2012 קיימת ירידה של 22% אך האיש טען, כי החברה סבלה מתקופה קשה בשל קשיים שהיו בענף  חנויות הרשת ובעיקר קריסת חברת "מתאים לי" ו"ג'אמפ". המומחה סקר הודעות בעיתונות אודות רשתות אלה בדבר מכירתן לגורמים שונים (עמ' 18 לחוות הדעת) והסביר, כי נלקחו בחשבון המגמות לעיל ולכן שיעור הגידול הצפוי הוערך באופן זהיר במיוחד בשיעור של 3% בשנה בלבד ואילו הבסיס לתזרים העתידי הוערך תוך התייחסות לירידה בשנת 2012 ונקבע על סך 350,000 ₪ בשנה. לפי בדיקת המומחה, אף ההתפתחויות העסקיות בשנים שלאחר המועד הקובע תומכים בסך לעיל. הרווח התזרימי הצפוי לצרכי חישוב שווי העסק אף היה קטן יותר (327,465 ₪), הואיל ונלקח בחשבון קיזוז ההפרש בין שכר ממוצע במשק לבין שכרו של הנתבע מהחברה. שיעור ההיוון שנקבע עמד על 10% ואופק החיים של העסק לצורך היוון תזרים המזומנים הינו למשך 20 שנים (ענין סביר ביותר לאור גילו של הנתבע ובפרט כאשר מדובר בעסק משפחתי שבו גם בנו עובד כיום). כאמור שיעור הצמיחה נקבע על 3% בשנה. בהתאם לכל אלה נקבע על ידי המומחה, כי שווי הפעילות העסקית של החברה הינו 3,469,169 ₪ לפני מס על רווחי הון. שווי לאחר ניכוי מס רווחי הון הוא 2,601,877 ₪. בנוסף קיים לעסק נכסים עודפים נטו בסך של 129,200 ₪ בניכוי מס על דיבידנדים בסך 55,371 ₪ (ראה עמ' 20 לחוות הדעת). אם חלקה של האשה הוא 50% בחברה, הרי היא זכאית לקבל לפי המומחה תשלום בסך 1,365,538 ₪ (עמ' 21 לחוות דעת המומחה).

 

51.6.     כאמור, בשל העובדה שחוות הדעת לא כללה את הצבת הנתונים המספריים בנוסחה שמכוחה הגיע המומחה למקדם ההיוון ובשעה שמדובר באחד מהרכיבים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על הערכת השווי של החברה, ראיתי לנכון לבקש מהמומחה לצרף הנוסחה וכן הסבר כיצד הגיע למקדם היוון של 10% (החלטה מיום 11/8/17). אדגיש, לא מדובר בהחלטה שהגיעה בעקבות בקשת הנתבע, אלא מיוזמת בית המשפט וזאת בשים לב לעובדה שהערכות שווי של חברות  יכולות להשתנות מהקצה אל הקצה, בפרט בשים לב למקדם ההיוון שנקבע על ידי מעריך השווי (במקרה שלנו המומחה מטעם בית המשפט).

 

51.7.     על מומחה בתחום ראיית החשבון אשר עורך הערכת שווי במסגרת חוות דעת לבית המשפט, לשתף את בית המשפט באופן קביעת מקדם/שיעור ההיוון כמו גם ביתר הנתונים המספריים שהוא מציב בנוסחאות השונות לקביעת הערך הנוכחי של שווי החברה.

 

51.8.     המומחה העביר לבית המשפט נתונים שעמדו בבסיס חישוב הריבית להיוון תזרים המזומנים ביום 11/8/17 והסביר כי החישוב מבוסס על התיאוריה של מוליאני ומילר ומודל ה- CAMP. המומחה הסביר עוד, כי שיעור הריבית להיוון שננקט בחוות הדעת מתבסס על נתוני שיקלול הסיכון שרואים ספקי ההון של החברה, דהיינו הבעלים של החברה ובעלי החוב של החברה. שיעור ההיוון המשוקלל נקרא WACC והמומחה פירט את הנוסחה הידועה בספרות ובמחקר תורת המימון בהקשר זה ואף הסביר באופן מפורט את הנתונים שהציב בנוסחה. הוא הוסיף, כי פרמיית אי הסחירות מוערכת ב-2% ואילו פרמיית סיכון ענפית מוערכת ב-3%.

 

51.9.     בחינת בית המשפט את הנתונים המספריים, את הגישה התיאורטית/עיונית ואף את אופן הצבת הנתונים המספריים בנוסחה נעשתה לפני ולפנים ובית המשפט לא מוצא עילה להתערבות כלשהיא בחוות דעת המומחה ועל כן מאמץ את הערכת שווי העסק של החברה.

 

52.        בית המשפט סבור בסופו של יום, כי מדובר בחוות דעת ראויה, נכונה ומקצועית שעמדה במבחן הביקורת השיפוטית ובמבחן החקירה שכנגד.

 

53.        אין ספק, כי החברה תמשיך להיות חברה משפחתית כפי שמה וכי הנתבע הוא המושך בחוטים והמושל בכבלים. הוא מייסד החברה ומנהלה בפועל. הוא יכול לעשות כן גם עם כאבי הגב הנטענים שלו ובהצלחה יתרה בייחוד שעה שמדובר בחברה משפחתית בה בנו מהווה בורג מרכזי. הנתבע 1 אף אינו מוכרח לעבוד פיסית בשיפוצים בפרוייקטים של החברה והוא יכול להתמקד בניהולה או בפיקוח על ביצוע העבודה וזאת בשים לב לעובדה שמדובר בחברה שכבר צברה מוניטין רב שנים המספיק לה לקבל הצעות עבודה שונות.

 

ז.ג.       דחייה על הסף של טענת הנתבע כי הוא נכון להעביר החברה לבעלות התובעת:

 

54.        אין לקבל טענות בני זוג בעלי חברות כי הם מוכנים להעביר החברה לניהול ובעלות בן הזוג האחר ובלבד שלא יידרשו לשלם מחצית מהערכת השווי. בן הזוג האחר אינו קבלן שיפוצים, אינו מנהל חברה או בעל מניות ואינו יודע להפעיל עסק. מלאכה זו יש להותיר בידי בן הזוג שהוא בעל המניות.

 

ז.ד.       מהו הפתרון הראוי – העברת מחצית מניות או העברת מחצית שוויין?

 

55.        אכן, במקרים רבים הועדפה בפסיקה האפשרות להורות לבעל המניות לשלם לבן זוגו מחצית שווי המניות נכון ליום הפירוד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק, על פני אפשרות חלוקת המניות, בעין (ראה בע"מ 1681/04פלונית נ' פלוני. [פורסם בנבו] תק-על 2005(1), 473; ע"א 2137/00, 803/00 שטיינמץ נ' שטיינמץ. [פורסם בנבו] תק-על 2001(4), 28; ה"פ (תל-אביב) 39/89 ברנוביץ' נ' ברנוביץ'. [פורסם בנבו] תק-מח 93(2), 758, עמ' 770; תמ"ש (תל-אביב-יפו) 20644/96סטריק נ' סטריק, [פורסם בנבו] תק-מש 2004(1), 276; תמ"ש (תל-אביב) 410176/96ע.ר. נ' ע.ג. [פורסם בנבו] תק-מש 2002(3), 44). 

 

56.        בפסק הדין המנחה בעניין זה סקר כב' השופט רובינשטיין את השיקולים השונים שהנחו את בתי המשפט להעדיף את אפשרות תשלום מחצית שווי המניות על פני חלוקתן בעין, ופרש אותם כך:

 

"בפסקי דין לא מעטים נדרשו בתי המשפט לבעייתיות שבהעברת בעלות במניות חברה משפחתית לידי בן הזוג. זו ברורה ומדברת בעדה: עסק משפחתי אינו יכול להתנהל ככלל בשעה של מריבה אישית גדולה בין בעליו, ושעה שכל אחד מהם מושך את העגלה לכיוונו בדרך ניהולו ובגישתו העסקית. חברה משפחתית שהגיעה למצב של פירוק שיתוף בשל סכסוכי משפחה, עדיף לה, בסברה הישרה, שתגיע לביצועו של החיתוך שעה אחת קודם. ואכן, הפסיקה הצביעה - מחד גיסא - על הנזקים העלולים להיגרם לחברה המשפחתית כתוצאה מהעברת בעלות במניות, ונקבע כי זיכויו של בן הזוג גם באספקטים הניהוליים של המניה "עלול להביא לשיבוש חמור והרסני של החברה", וכי "זכות לשיתוף בנכסים אינה מקנה זכות לחדור לחברה פרטית, שמתנהלת תוך הרמוניה ושיתוף פעולה בין חבריה ומנהליה" (ה"פ (תל אביב) 39/89 ברנוביץ נ' ברנוביץ (לא פורסם) [פורסם בנבו] ). במקום אחר התייחס בית המשפט לחשש שרישום המניות על שם בת הזוג "עלול להביא למריבות אין סופיות בהפעלת החברה, ולשיתוק פעולות החברה" (תמ"ש (תל אביב יפו) 20644/96 סטריק נ' סטריק (לא פורסם) [פורסם בנבו]). לעתים תקנות החברה כלל אינן מאפשרות את העברת המניות לבן הזוג (תמ"ש (תל אביב יפו) 13360/96 סטולר נ' סטולר (לא פורסם) [פורסם בנבו]), ועצם ההעברה יכולה לעלות כדי כפייתו של שותף לא רצוי על שאר בעלי המניות. כל אלה דברים נכוחים הם. מאידך גיסא, נזקקו בתי המשפט לנזק העלול להיגרם לאישה מרישום המניות על שמה: "בחברה משפחתית... אין זה רצוי לרשום מחצית מניות ע"ש האשה, שאינה רצויה בה. הדבר גם עלול להביא לכך ששווי זכויות האשה בחברה יורד ערכם כתוצאה מדפוסי התנהגות שינקוט הבעל" (פרשת סטריק, לעיל). בפרשה אחרת קבע בית המשפט המחוזי, כי "הנתבעת (כך במקור - א"ר) איננה יותר בת משפחה של הנתבע. אין זה רצוי שהיא תקבל מניות בחברות שאיננה רצויה בהן. הדבר עלול לשמש גם פיתוי, להקטין את זכויותיה בחברות בעתיד, בדרכים שונות" (מ"א (באר שבע) 766/92 שטיינמץ נ' שטיינמץ (לא פורסם) [פורסם בנבו]), קביעה שזכתה לאישור בית משפט זה (ע"א 803/00 שטיינמץ נ' שטיינמץ (לא פורסם) [פורסם בנבו] ). ולבסוף, שיקול נוסף: "הסדר ממוני הקושר את בני הזוג זה לזה אחרי פרידתם אינו רצוי" (פרשת סטריק, לעיל), והפירוד הריהו בחינת "ספר כריתות... דבר הכורת בינו לבינה" (גיטין פ"ג ע"א)." בע"מ 1681/04 הנ"ל, עמ' 475)

 

57.        אם כן, השיקולים אשר הכריעו את הכף הם בעיקרם שלושה: ראשית, החשש להתנהלות החברה "בשעה של מריבה אישית גדולה" בין בעליה, שנית, החשש למעמדו של בן הזוג המקבל מניות בחברה בה נוכחותו אינה רצויה ושלישית, השאיפה שלא לכבול זה לזה בני זוג שנפרדו באמצעות הסדרים ממוניים.

 

58.        ראינו כי הנטיה השיפוטית היא לאפשר הפרידה/גירושין בצד המשך חיי החברה. על כן החברה המשפחתית מוערכת "כעסק חי" ולא כעסק בפירוק. מות הנישואין אינם מות החברה. לפיכך, הנכון הוא לפסוק לתובעת מחצית שווי החברה כפי הערכתה "כעסק חי" על ידי המומחה שמונה על ידי בית המשפט.

 

59.        עולה מן המקובץ, כי על יסוד כל הטעמים לעיל ובשים לב לנסיבות העניין וכאשר אף נבחנה אפשרות העברת העסק לידי התובעת במהלך הדיון והיא התנגדה לכך, אני קובע כי חלקה של התובעת הינו 50% בשווי העסק ועל כן היא זכאית לקבל לפי המפורט בסיכום חוות הדעת את הסך של 1,365,538 ₪.

 

ז.ה.     ומה לגבי נכסי המקרקעין?

 

60.        לכתב התביעה צורפה רשימה של נכסי מקרקעין שנרכשו על ידי הנתבע ו/או החברה במהלך חיי הנישואין. במקור ובמסגרת התביעה בתיק הקשור (שנמחקה בשל כפילותה) עתרה התובעת להצהיר עליה כבעלים של מחצית מאותם נכסי מקרקעין. אלא שרובם ככולם כבר אינם בבעלות מי מהנתבעים.

 

61.        לא ניתן ליתן סעד הצהרתי של בעלות במקרקעין או ליתן סעד "כפול" המעריך שווי הנכסים יחד עם הסעד של קבלת מחצית שווי החברה. עם זאת אין ספק שהערכת שווי הנכסים הייתה חיונית כדי לבחון מה היה שווים ולהשוות היכולות הכלכליות של הנתבע והחברה כפי שדווחו לרשויות ולבית המשפט ולקבוע את "שוויים" ו/או היכולות הכלכליות של הנתבעים בעקבות זאת.

המומחה בחקירתו, הבהיר כי תנועות המכירה קנייה של הנכסים והמכוניות באו כדי להציג תנועות בנכסי הנדל"ן בהתנהלות החברה (ראו פרוטוקול מיום 30/01/2017 עמ' 15 שורות 18-28):

"ת:הנכסים האלה הובאו בחוות דעתי לא לצורך איזונם בין בני הזוג, אלא הם הסבירו דבר מה מסוים שנאמר בסעיף 3.7. דהיינו, היו טענות של ב"כ האישה שקיימים נכסי נדלן וכן רכבים ומטלטלין, אשר ניקנו במהלך תקופת החיים המשותפת, ובסכומים גדולים. דבר שאינו מתיישב עם ההכנסות המדווחות בעסקו של הנתבע.

ש.זה לא נקנה. הייתה עסקה והיא בוטלה. הרבה לפני פרוץ הסכסוך הזה.          

ת.לכן הצגתי בסך הכל את העסקאות שהיו של קנייה ומכירה, לפי נתונים שהיו בידיי ולא היו בידיי כל הנתונים, לכן היכן שלא היו נתונים ציינתי סימני שאלה. אבל כל המטרה של ההצגה   של הנכסים הללו, היא על מנת להציג תנועות שהיו בנכסי נדלן. בעניין רכבים כפי שנטען שהיו הרבה מאוד רכבים יקרים, לא קיבלתי נתונים ולכן לא הצגתי אותם. מטרת הסעיף הזה זה לא לאזן את הנכסים שהיו בבעלות הנתבע במועד הקובע, ולכן הם לא מציגים את מה שאתה מבקש".  (ההדגשות שלי ואינן במקור א.ז.)

 

62.        בהתאם לטענות התובעת בוצעה הערכת שמאי לכלל הנכסים שהובאו לגביהם ראיות ולו לכאורה לעניין בעלותו של הנתבע, והם:

            קרקע חקלאית בעמק יזרעאל סמוך למזרע גוש 16863 חלקה 4 – הוערכה בשווי 170,000 ₪;

            קרקע חקלאית בפ. גוש 19700 חלקה 16 – הוערכה בשווי 70,000 ₪;

            קרקע חקלאית בפ. גוש 19692 חלקה 68 – הוערכה בשווי 52,500 ₪;

            דירה ברח' *** בנ. ע. גוש 17790 חלקה 35/114 – הוערכה בשווי 725,000 ₪;

            דירה בחיפה גוש 10861 חלקה 6/13 – הוערכה בשווי 756,000 ₪;

            קרקע חקלאית בע. גוש 17164 חלקה 37  – הוערכה בשווי 100,000 ₪ ;

            דירה ברח' *** בנ.ע. גוש 17833 חלקה 29/7 – הוערכה בשווי  490,000 ₪.

           

63.        הבית ברחוב כ. בנ.ע., הינו בבעלות משותפת של שני בני הזוג ורובצת עליו הלוואת משכנתא משותפת שיתרתה לסילוק 250,000 ₪. חלקו "נטו" של הנתבע בנכס זה הינו: 235,000 ₪ (2/(720000-250000)).

 

64.        לטענת הנתבע לעניין יתר הנכסים, הנכסים הם נכסי החברה ולא נרכשו מחשבונם המשותף, נכס אחד טרם הועברה הבעלות ביחס אליו  נוכח חוב ועיקול מע"מ.

לעניין הקרקע החקלאית בע.– העסקה בוטלה לדבריו, כתוצאה ממעשי רמייה של עוה"ד בעסקה זו והנתבע נאלץ להודות בעובדות כתב אישום שהוגש כנגדו, הורשע וביצע עבודות שירות במשך 6 חודשים.

עיקר הנכסים כבר נמכרו, עוד לפני המועד הקובע, חלק מעסקאות הרכישה כלל לא יצאו לפועל כלל וחלקם נמכרו             אחרי המועד הקובע, כאשר כל תמורה שהתקבלה הועברה לטובת החברה.

לטענת הנתבע נכון להיום, הנכסים שנותרו בבעלותו הם הדירה המשותפת וקרקע חקלאית    בפ..

 

65.        טענות אלו של הנתבע אומתו במסמכים שונים שהוגשו כמוצגים נ'/1 עד נ'/5.

            על פי נ'1 ביום 12/1/16 נכרת הסכם ביטול עסקת מכר מקרקעין ביחס ל"אדמת *** " ;

            על פי נ'/2 ביום 2/6/2008 נכרת הסכם מכר של אדמת פ. (חלקה 68) ;

            על פי נ'/4 ביום 11/6/2007 נמכרה הדירה בחיפה לצד ג' ;

על פי נ'/5 פעל הנתבע עם עו"ד לזיוף מסמכי מכר של מקרקעין בע.– הנתבע הודה בעובדות כתב האישום שהוגש כנגדו ומקרקעין אלה אינם בבעלותו  ;

נכס 7 – דירת *** בנ.ע. נרכשה בסך של 130,000 ₪ (צורף הסכם מכר כנספח ז' לסיכומים מיום 04/05/2017) ונמכרה בעבור 200,000 ₪ וכספים אלה הוזרמו לחברה במהלך שנת 2012 (עמ' 18 שורות 29-30 לפרוטוקול – דברי ב"כ הנתבעים).

 

66.        המקרקעין שנותרו לכאורה בבעלות הנתבע הם חלקה 16 בפ. (שווי 70,000 ₪) ומחצית הזכויות בדירת הצדדים ברחוב כ. בנ.ע. (שווי "נקי" 235,000 ₪).

 

67.        בסופו של יום וכאשר אין חולק כי זולת זכויות הנתבע בדירת הצדדים בנ.ע. וזכויותיו בחלקה 16 באדמות פ. אין נכסי מקרקעין אחרים או נוספים בבעלות החברה או הנתבע, ובשעה שבית המשפט מתרשם מהיעדר נכונות של הנתבעים לשלם לתובעת חלקה בגין מחצית שווי המניות של החברה, רואה בית המשפט לנכון לקבוע כי נכסי המקרקעין האמורים (מלוא הזכויות בדירת הצדדים בנ.ע., מקרקעין בפ.) יועברו על שם התובעת וכפועל יוצא מהסכום שמגיע לה במסגרת הערכת שווי החברה שנעשתה על ידי המומחה יקוזז מהסכום האמור סך כולל של 305,000 ₪  (70,000 (פ.) + 235,000 (דירת הצדדים בנ.ע.)).

 

ח.        סיכום פסק הדין וקביעת המגיע לתובעת:

68.        חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע את כלל החלוקה העיקרי במסגרת סעיף 5(א) שבו כל:

(א)  עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

(1)   נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

(2)   גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו  או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;

(3)   נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

69.        סעיף 6 (א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע את דרך האיזון:

(א) לצורך איזון המשאבים לפי סעיף 5 יש לשום את נכסי כל אחד מבני הזוג, פרט לנכסים שאין לאזן שוויים; משווי הנכסים האמורים של כל בן-זוג יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאין לאזן שוויים.

70.        לכלל החלוקה השוויונית של הרכוש נקבע חריג מצומצם בהיקפו במסגרת סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, המקנה לבית המשפט סמכות בשיקול-דעת, בהתקיים "נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת", לקבוע חריגים לכלל של חלוקה שוויונית בנכסים כדלקמן:

א.  קביעת נכסים מסוימים ששוויים לא יאוזן (סעיף-משנה (1)),

ב.  קביעת יחס חלוקה שונה (סעיף-משנה (2)),

ג.  קביעת שווי הנכסים בהתאם למועד מוקדם יותר (סעיף-משנה (3)),

ד.  עריכת האיזון לפי היקף הנכסים במועד מוקדם יותר (סעיף-משנה (4)).

71.        הפסיקה מורתנו, כי התשובה לשאלה צריכה להישען על תכלית חוק יחסי ממון בין בני זוג, על העקרונות העומדים בבסיסו ועל פרשנות סעיף 8:

"המטרה הניצבת מול עיניו של הפרשן של הוראות חוק יחסי ממון היא מימוש מטרתו של המחוקק ליצור איזון בין בני הזוג מתגרשים ולצמצם את חוסר השוויון הגלום ביחסי ממון בין בני-זוג..." (ראה: בע"מ 7272/10 פלונית נ' פלוני (7.1.14, פורסם במאגרים [פורסם בנבו])).

72.        שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בסעיף, נועד לשימוש במקרים מיוחדים, בהם ההסדר הכללי בחוק עשוי להוביל לתוצאות שאינן רצויות ולאי צדק ברור. המטרה היא להגיע לחלוקה שתקנה לכל אחד מבני הזוג שוויון הזדמנויות בחיים שלאחר הפירוד, כך שכל אחד כשלעצמו יוכל לבנות את עתידו.

73.        בסיכומיה טוענת האשה כי יש להפעיל סמכות מיוחדת מכוח הוראת סעיף 8 לחוק יחסי ממון לעיל נוכח העובדה שהוכח בפני בית המשפט, כי האיש והחברה הבריחו נכסי מקרקעין רבים ויש לדאוג "לפצות" את התובעת באמצעות איזון צודק בנסיבות העניין.

74.        לאחר בחינת נסיבות המקרה שבפניי, לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות המצדיקות איזון בלתי שוויוני או סטייה מכלל השוויון באיזון. אין מדובר במקרה של הברחת נכסים ורובם המכריע היה ידוע לתובעת. רכישת הנכסים על ידי הנתבע ו/או על ידי החברה לא יכולה להיחשב בגדר הברחת רכוש והרי ממילא התובעת עותרת לקבל מחצית שווי הזכויות בחברה ומחצית שווי הנכסים הרשומים על שם הנתבע באופן אישי ככל שיש. כספים שנתקבלו בעקבות ביטול עסקאות מכר או מכירות מקרקעין הוזרמו לחברה. אין מדובר במקרה בו נכסים נרשמו על שם צד ג' ו/או הוברחו מהנתבע לצדדי ג' כדי שהתובעת לא תוכל לתבוע בעלות בהם. במידה והדבר אכן נעשה, הוא לא הוכח דיו על ידי התובעת עד כדי הצדקת הפעלת הסמכות שבסעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג.

75.        מן העבר השני, לא מצאתי כל מקום להידרש ולא כל שכן לקבל טענותיו של הנתבע כנגד המומחה בתחום האקטואריה וראיית החשבון, מר אבי כהן שביצע מלאכתו על הצד הטוב ביותר, העיד באופן מהימן שתרם למשקל חוות הדעת וערך חוות דעת זהירה ונכונה לטעמי. כידוע, מומחה אשר מונה על ידי בית המשפט לצורך מתן חוות דעת, פועל בתום לב, ביושר ובהגינות, בהתאם לשיקול דעתו המתבסס אך ורק על ניסיונו וידיעותיו.

רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] דינים נג 79 (1997).

רע"א 6401/00 לה נסיונל חברה לביטוח בע"מ נ' סאלח, פ"ד נה(3) 97, 100,

רע"א 11147/03 ביטון נ' אלעזרה, [פורסם בנבו] תק-על 2004(1) 3211, פסקה 5 סיפא).

 

76.        לעניין חוו"ד הנוספת שהוגשה ע"י הנתבעים, אתייחס בקצרה אף שהוגשה מבלי לקבל רשות להגישה. יצויין, כי הנתבעים מיצו את ההליכים לרבות חקירתו של המומחה ובקשה להבהרת חוו"ד בדרך של שאלות הבהרה. תשובות המומחה לא זו בלבד שהן מספקות אלא נתנו מענה מוחץ לכל ספק שהיה לבית המשפט או לנתבע לעניין צדקת דרך העבודה המקצועית של המומחה, האובייקטיביות המקצועית שלו ומעל לכל תוצאת חוות הדעת. הנתבעים לא היו מורשים להחמיק לסיכומיהם חוות דעת "נגדית" ללא קבלת אישור בית המשפט וכאשר גם במסגרת ההתדיינות נדחתה לגופה שיטת ההערכה לפי "מודל המכפיל" שהמעריך מטעמם עשה בה שימוש. זאת ועוד מדובר בחוות דעת שלוקחת נתונים סלקטיביים (רק בין השנים 2010 – 2012) היא לא מתחשבת בעובדה שרווח נקי אינו תמיד "רווח מייצג", היא לא נתנה כל ביטוי לנכסי הנדל"ן של החברה ולא מתעמקת כלל בביצועי החברה לעומת ממוצע בענף. לאור זאת ובשים לב ליתר הטעמים שבגינם העדיפה ההלכה הפסוקה וגם אנוכי את שיטת היוון תזרים המזומנים, הרי גם לגופה אין חוות הדעת יכולה לקנות שבט בהכרעתי זו.

77.          הסכום שעל הנתבע 1 לשלם לתובעת לפי חוות דעת המומחה בניכוי שווי זכויותיו במקרקעין לעיל הינו 982,840 ₪ (1,332,840-350,000). סכום זה ישולם בפריסה של 120 תשלומים שווים בסך 8190 ₪ בתוספת הצמדה וריבית בת 0.5% לשנה החל ממועד פסק הדין ואילך.

78.        זכויות הנתבע בדירת נ.ע. ובפ. שייכות לתובעת מהיום ותועברנה על שמה. התובעת תישא לבדה בהלוואת המשכנתא הרובצת על דירת הצדדים בנ.ע..

79.        לאור התנהלותו הדיונית של הנתבע וההוצאות הרבות שהתובעת נדרשה להן ובשים לב לתוצאה אני מחייב הנתבעים לשלם לתובעת ביחד ו/או לחוד הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ₪.

 

 

512937180.        המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ולמומחה ותסגור את התיק.

54678313ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתן היום,  ט"ו אב תשע"ז, 07 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.

אסף זגורי, שופט
סגן הנשיא לענייני משפחה

 

אסף זגורי 54678313

 

 לדף הקודם >>