נכסי קריירה

נכסי קריירה / הפרשי השתכרות / מוניטין אישי

סוגיית נכסי הקריירה שרכש צד זה או אחר מבני הזוג במהלך תקופת החיים המשותפת, נדונה במספר הולך וגובר של פסקי דין. סוגיה זו שהינה אחת מהמורכבות בדיני המשפחה, ממשיכה להתפתח כך שטרם נאמרה בה המילה האחרונה.
הגישה הרווחת בפסיקה, קובעת כי התשלום מהווה מעין חלוקה של נכס שנצבר. מאידך קיימת גישה הרואה בתשלום כהשתתפות בנזק שנוצר במהלך הנישואין, עת צד אחד לא מימש את יכולותיו המקצועיות, וקידומו נעצר כתוצאה מההשקעה בתא המשפחתי או מסיבות הקשורות בנישואין ובהורות.

כך או כך, במקרים בהם בית המשפט קובע כי לצד כלשהו בהליך הגירושין קיימים נכסי קריירה, נדרש כימות של נכס זה במגמה לאזן את ערכו בין בנה"ז.
שאלת חישוב נכסי קריירה נדונה במספר פסקי דין, ובבעמ 4623/04, פלוני נ' פלונית הכיר ביהמ"ש העליון בנכסי קריירה כנכס בר איזון על פי הלכת השיתוף, כמו גם בפסקי דין שמובאים להלן. למרות שקיימת פסיקה המתפתחת בנושא נכסי הקריירה, טרם נקבעו פרמטרים וכללים מדוייקים לחישוב, וכל מקרה נדון לגופו של עניין ולפי הסממנים המייחדים אותו.
על פסקי הדין המרכזיים הדנים בשאלת חישוב נכסי הקריירה, ניתן למנות את פסק הדין בבעמ 4623/04 של בית המשפט העליון של כבוד השופטים ריבלין, נאור ורובינשטיין, פס"ד של כבוד השופט ניצן סילמן תמ"ש 9881/07, פס"ד של כבוד השופט מנחם הכהן בתמ"ש 610.07, פס"ד של כבוד השופט נפתלי שילה תמ"ש 47769-01-12 ועוד.

להלן מספר הבהרות מתוך פסקי הדין:

  1. כפי שכתב כבוד השופט ניצן סילמן : "הרעיון הוא לייצר שיקום שווה, ולא לקבוע הלכה מוכנית ופורמליסטית". וכן כי דרך נוספת היא "לראות את התשלום כהשתתפות בנזק שנוצר מהלך הנישואין, עת צד אחד לא מימש את יכולותיו המקצועיות, וקידומו נעצר כתוצאה מההשקעה בתא המשפחתי או מסיבות הקשורות בנישואין ובהורות.
  2. בפסק הדין של כבוד השופט מנחם הכהן נקבע כי : "הצורך להיזקק לחלוקת נכסי קריירה יתעורר בעיקר במקרים בהם נוצר פער ממשי וברור בין בני הזוג מבחינת כושר ההשתכרות שלהם, פער שנובע מכך שאחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת ההתפתחות המקצועית והתמקד במרחב הביתי, ובכך אפשר לבן הזוג האחר להשיא את כושר השתכרותו. כאשר אין חולק כי חלוקת כושר ההשתכרות הנה בעייתית, ואינה מתאימה לכל מקרה. בין החסרונות ניתן למנות את קשיי החישוב, הקשיים ב"השתעבדות" בעל המוניטין לבן הזוג ועוד. בבחינת יישום בעמ 4623/04 בפסיקת בימ"ש למשפחה טרם נקבעו עקרונות מנחים".
  3. לפי פס"ד כבוד השופט ניצן סילמן נקבע כי:

3.1 "העמדה בקו אחד אינה יכולה להיות ניתוח אקטוארי קר; העמדה בקו אחד אינה יכולה להיות 'נוסחה' חישובית; לא רק הפער מהשכר הממוצע במשק".

3.2. "יצירת השוויון חייבת לחתור אל תמונה מלאה והתחשבות בצדדים הקונקרטיים- יש להתחשב בשאלה מי נותר עם הקטינים (כמשפיעה על יכולת שיקום), ומה גילם של הקטינים וחלוקת נטל הטיפול בהם; יש להתחשב במצב הרפואי של הצדדים; יש להתחשב גם בנכסים הרכושיים שחולקו, היקפם, ולעתים גם בנכסים שאינם ברי איזון (כגון ירושות שנפלו למי מהצדדים).

3.3. "כללי החלוקה והאיזון ייקבעו ממקרה למקרה…אין ספק, כי הערכה אקטוארית של שווי "נכסי הקריירה", אשר נצברו על-ידי בני הזוג במהלך הנישואין, עלולה להיות קשה ואף בלתי-אפשרית".
"בירור הפער בכושר ההשתכרות שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין מבוסס תכופות על אמדן והשערה המביאים בחשבון מודדים רלבנטיים. אין זה מדע מדויק. אכן, תרומתם של בני-זוג זה לזו וזו לזה, במישורים רבים וגם במישור המקצועי, היא תרומה בלתי-מוחשית. קשה לכמת אותה".

3.4. "שומת תשלומי האיזון תעשה, ממקרה למקרה, וניתן להניח כי תתגבשנה במהלך הזמן אמות מידה שתסייענה בהערכת התשלום. כעיקרון, ישנם מספר מודדים לחישוב. נקודת המוצא עשויה להימצא בפוטנציאל ההשתכרות של בן-הזוג, המבטא את מימוש נכסי הקריירה שנצברו. אולם פוטנציאל זה – יש לזכור ולהדגיש – מורכב לא רק מפרי המאמץ המשותף של בני-הזוג, אלא גם, ולעיתים בעיקר, מכישרון אישי, מיכולת הטבועה באדם וממרכיבים נוספים שאין להם תלות בקשר הזוגי. את אלה, וכן את אותו חלק מנכסי הקריירה שיש לייחס לתקופה שלפני תחילת הקשר הזוגי ולתקופה שלאחר סיומו, יש להוציא מגדר חשבון האיזון. החלק שנותר הוא התוצר של המאמץ המשותף, ואותו יש לחלק ברגיל בין בני-הזוג בחלקים שווים. עם זאת, יש להתחשב גם בנתונים נוספים, ובכללם: משך תקופת הקשר הזוגי, גילם של בני-הזוג ואופק השתכרותם, הפרשי ההשתכרות של בני-הזוג – בין ראשית הקשר הזוגי לבין סופו – נתונים על רכישת השכלה ועל צבירת ניסיון ומוניטין, וכן מרכיב הויתור שעשה כל אחד מבני-הזוג עבור העזר שכנגד – ככל שניתן לאתר מרכיב זה".

לפיכך בחוות הדעת המוגשות על ידי, חישוב נכסי הקריירה מתבצע במספר שלבים כדלהלן:

  1. הצגת הפרמטרים הלקוחים מהפסיקה ואשר להם השפעה על רמת השיתוף שיש לבנה"ז בנכסי הקריירה שצבר מי מהצדדים.
  2. קביעת משקל לכל אחד מהפרמטרים.
  3. קביעת ציון (הערכה) לכל אחד מהפרמטרים, בהתאם לספציפיקציות של המקרה הנדון.
  4. חישוב החלק המשותף של בנה"ז בנכסי הקריירה, זאת להבדיל מהיכולות והכישורים האישיים הטבועים לצד לו מיוחסים נכסי הקריירה.
  5. קביעת הפרש המשכורות בין בנה"ז, הרלוונטי לצורך חישוב נכסי הקריירה. בהקשר זה חשוב לציין כי קיימות גישות שונות בפסיקה כך שאין המדובר בהפרש המשכורות החשבונאי גרידא.
  6. קביעת אופק החישוב לנכסי הקריירה וכן הצגת אלטרנטיבה לתשלום עיתי, וכן אלטרנטיבה לתשלום חד פעמי (לקידום סופיות ההתחשבנות בין הצדדים).

אבי כהן רו"ח
הכותב הינו מומחה הממונה על ידי בתי המשפט לענייני משפחה למתן חוות דעת אקטואריות (איזון משאבים בגירושין), לרבות הערכת נכסי קריירה, מוניטין אישי והפרשי השתכרות, הערכת שווי חברות ועסקים.

דילוג לתוכן